תביעת נזיקין ללא הוכחת נזק
בדיני הנזיקין, הכלל הבסיסי והמושרש ביותר הוא שעל מנת לזכות בפיצוי, על התובע (הניזוק) להוכיח שלושה יסודות מצטברים: קיומה של עוולה (מעשה רשלני או הפרת חובה), קיומו של נזק ממשי, וקשר סיבתי בין העוולה לנזק. עם זאת, המחוקק הישראלי הכיר בכך שישנם מקרים בהם עצם ביצוע המעשה הפסול פוגע בזכות מוגנת באופן כה חמור, עד כי קמה זכות לפיצוי גם ללא יכולת לכמת את הנזק במונחים כספיים. מצבים אלו מאפשרים הגשת תביעת נזיקין ללא הוכחת נזק, והם חריג מוגדר בחוק, בעיקר בעוולות הנוגעות לפגיעה בזכויות יסוד כמו שמו הטוב של אדם, פרטיותו או קניינו.
מקרים המאפשרים תביעת נזיקין ללא הוכחת נזק
החוק מפרט מספר עוולות ספציפיות שבהן ניתן לפסוק פיצוי סטטוטורי, כלומר פיצוי בסכום קבוע בחוק שאינו דורש הוכחה של נזק בפועל. הדוגמה המוכרת ביותר היא בחוק איסור לשון הרע, המאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי של עשרות אלפי שקלים (הסכום מתעדכן) ללא הוכחת נזק, ואף סכום כפול אם הוכחה כוונת זדון בפרסום. בדומה, חוק הגנת הפרטיות, חוק זכויות יוצרים וחוק למניעת הטרדה מינית כוללים סעיפים המאפשרים הגשת תביעת נזיקין ללא הוכחת נזק. מטרת הפיצוי במקרים אלה היא כפולה: להרתיע מביצוע מעשים פסולים אלו ולהעניק סעד לנפגע על עצם הפגיעה בזכותו, גם אם לא נגרם לו הפסד כספי ישיר.
שיקולי בית המשפט בפסיקת הפיצוי
חשוב להדגיש כי העובדה שאין צורך להוכיח נזק אינה הופכת את התביעה לאוטומטית. על התובע עדיין מוטלת החובה להוכיח את כל יסודות העוולה עצמה. בית המשפט אינו מחויב לפסוק את מלוא סכום הפיצוי הסטטוטורי, ויש לו שיקול דעת רחב. במסגרת שיקוליו, הוא יבחן את חומרת המעשה, היקף תפוצתו, התנהגות הצדדים לפני ואחרי הפרסום, ומידת הפגיעה הפוטנציאלית בתובע. ליווי משפטי מקצועי חיוני בניהול תביעות מסוג זה, כדי להציג בפני בית המשפט את התמונה המלאה ולהביא לפסיקת פיצוי הולם המשקף את חומרת הפגיעה.
עו"ד שירה גורן מתמחה במשך עשור בייצוג משפטי מקצועי של אנשים הניזוקים ומתמודדים עם השלכות פיזיות ונפשיות של נזקי גוף. המשרד מעניק מענה מקיף בתאונות דרכים ועבודה, נזקי גוף שונים ותביעות ביטוח עם הישגים מוכחים בבתי המשפט ומול חברות הביטוח. הגישה המקצועית מבוססת על שילוב של מומחיות משפטית גבוהה עם רגישות אנושית, שקיפות ומחויבות להסרת הנטל הבירוקרטי לטובת התמקדות הלקוח בהחלמה.
